תואר השם
תואר השם מסתיים תמיד ב--a.
- bela – יפה
- granda frato – אח גדול
- malgranda fratino – אחות קטנה
מושא ישיר ועקיף
כאשר יש מושא ישיר, ובעברית אפשר להשתמש במלה את, נוסיף באספרנטו את הסיומת -n.
- Kiun mi vidas? – את מי אני רואה?
- Mi vidas amikon. – אני רואה את החבר
גם לתארים יצטרף -n במקרה הצורך.
- Vi estas bona amiko. – אתה חבר טוב
- Vi estas bonaj amikoj. – אתם חברים טובים
- Vi havas bonan amikon. – יש לך את החבר הטוב
- Vi havas bonajn amikojn. – יש לך את החברים הטובים
את השייכות נבטא על ידי המלה de:
- La libroj de mia frato – הספרים של אחי
זמני הפועל
הצורה הבסיסית, מקור: -i
- labori – לעבוד
זמן הווה: -as
- mi laboras – אני עובד
- vi laboras – אתה עובד
- li/ŝi laboras – הוא/היא עובדים
- ni laboras – אנו עובדים
- ili laboras – הם עובדים
זמן עבר: -is
- mi laboris – אני עבדתי
- vi laboris – אתה עבדת
- li/ŝi laboris – הוא/היא עבדו
- ni laboris – אנחנו עבדנו
- ili laboris – הם עבדו
זמן עתיד: -os
- mi laboros – אני אעבוד
- vi laboros – אתה תעבוד
- li/ŝi laboros – הוא/היא יעבדו
- ni laboros – אנחנו נעבוד
- ili laboros – הם יעבדו
מלת הקישור אשר/ש ke
במקום אשר או ש תבוא ke.
- Vi vidas ke mi manĝas. – אתה רואה שאני אוכל
- Li diras ke li iros. – הוא אומר שהוא ילך
הקידומת mal-
הופכת את המשמעות:
- bona – טוב
- malbona – רע
- granda – גדול
- malgranda – קטן
- bela – יפה
- malbela – מכוער
הקידומת ge-
מציינת זכר ונקבה יחד:
- gefratoj – אחים ואחיות
- gepatroj – הורים
ביטויי נימוס
הם תמיד באים עם -n בסופם, כי זהו קיצור של משפט עם מושא ישיר.
- bonvolu – בבקשה
- dankon – תודה
- saluton – שלום
סדר המילים
סדר המילים במשפט גמיש, כדי לאפשר לכל דובר שפה לאומית להשתמש בסדר המקובל אצלו. בכל זאת יש סדר מקובל, בדומה לעברית: נושא-נשוא-מושא. אפשר לשנות את הסדר, וזה נפוץ במיוחד בשירה.
- Mi legas libron. – אני קורא ספר
- Libron mi legas. – ספר אני קורא
Kio, Kion
Kio משמעותו מה, כנושא במשפט.
- Kio estas tio? – מה זה?
- Kio estas sur la tablo? – מה יש על השולחן?
אם מדובר על מושא, נשתמש ב-Kion:
- Kion vi faras? – את מה אתה עושה?
- Kion ŝi diris? – מה היא אמרה?